השבוע, ואף החודש הראשון בהיי טק היו ההתחלה הכי אינטנסיבית בחיי מכל שבוע ראשון או התחלה בתחום אחר. לכאורה יש לי ניסיון נרחב עם תחום המחשבים. אבל מהילדות ועד היום לא נדרשתי לקלוט כמות רבה כל כך של מידע חדש בבת אחת. אבל אני לא מתלונן. זה היה מועיל במיוחד ואפילו מעניין. אני חושב שזה היה הזמן שבו סוף-סוף השתכנעתי בעניין ההתאמה של התחום עבורי. אך הלימודים היו קשים מאוד והתעורר אצלי ספק בעניין ההתאמה שלי לתפקיד הספציפי אותו למדתי (תוך כדי קורס QA במקביל) במסגרת מקום העבודה.
אחרי חודשיים בהיי טק אני מרגיש שונה. בנימה מעט קומית, אני חייב לציין שהאנשים פה שפויים יותר (בהשוואה לתיירות ותעופה). אני מהנדס QA ובתפקדי החדש אני אחראי על הבטחת איכות (ולא זו לא 'אבטחת' איכות) ובדיקות תוכנה, בתחום אבטחת המידע. הרוב המכריע של צוות ה-QA והפיתוח הם אנשים שאני יכול למצוא איתם שפה משותפת ולעבוד תוך כדי ניהול מערכת יחסים נעימה. אני בהחלט מתחיל להבין מה אני עושה שם מבחינה מקצועית, ואפילו להינות מהעבודה. ועדיין לומד בלי הפסקה כמובן. והעידר הנאה ממה שאני עוסק בו היה החשש הגדול שלי, כמו גם ניוון. חשוב היה לי למצוא עבודה שאני אוהב. דיברתי על הנושא בהרחבה בפוסט שהתייחס לעבודתי הקודמת: http://galeugeneblog.blogspot.co.il/2015/08/blog-post_3.html .
מגיל צעיר התעסקתי עם מחשבים בהקשר כזה או אחר. ולא פעם נטשתי את התחום, אך תמיד לזמן קצר. איכשהו בכל תפקיד אותו עשיתי חזרתי להתעסק עם מחשב, ולא כמשתמש מתקדם גרידא אלא כמאפיין, מטמיע, טכנאי. אך אף פעם לא רציתי להיות מתכנת או טכנאי כתחום עיסוק עיקרי. עד לא מזמן היו אלה שני התחומים היחידים שהכרתי בהיי טק.
למרות שהלכה למעשה, עסקתי בבקרת איכות לא מעט זמן. בשני תפקידיי בתיירות הייתי אמון על בדיקות איכות, כתיבת דרישות ואפיון, וניהול כל תהליך בדיקות הקבלה ואפילו חלק לא מבוטל מבדיקות המערכת שנערכו למוצרי תוכנה אותם קנינו או שקלנו לקנות. התשוקה שלי לאורך רוב חיי הבוגרים הייתה עבודת בק-אופיס, שיווק, ובהמשך ניהול בתיירות. ואת השנתיים האחרונות הקדשתי בכלל לתחום התעופה.
אז איך הגעתי להיי טק פתאום? חיפשתי עבודה עם שעות שפויות כדי להציב את החיים האישיים שלי על המסלול הנכון. וגם זו דילמה לא קלה. לנושא הזה התייחסתי בפוסט אחר: http://galeugeneblog.blogspot.com/2015/08/5-9.html .
ואת זה אי אפשר למצוא בעולם התיירות, לפחות לא בתחום ההתמחות שלי, ובטח שלא בעבודה בשדה התעופה. אז נכון שיום עבודה בהיי טק הוא לא תמיד קצר, אבל אני יכול לומר בשמחה שאינו ארוך, או כאוטי כמו מה שהתרגלתי אליו. בתעופה אין סופי שבוע ואין יותר מידי ערבים פנויים, חגים, או כל חופש גנרי אחר. ניתן לצאת לחופשות בתדירות גבוהה, אבל לא קל לתזמן אותן עם חגי ישראל, עונות נוחות לטיול וחופשות של אנשים אחרים. ובתיירות אתה יכול לעבוד חלק לא מבוטל מהזמן מהבית, אבל לרוב תעבוד מצאת החמה עד שעות הערב המאוחרות.
לעומת זאת בהיי טק יש שעות עבודה מוגדרות. אני בהחלט רואה עתיד עבורי בתחום ועכשיו, אחרי חודשיים, אני גם משוכנע שאני מתאים לתחום הזה.
מה שלא הצלחתי למצוא במשך שנים בתחום הטכני, ובתחום כתיבת הקוד מצאתי בעולם הבטחת האיכות. כאן אני לוקח תוכנה, או רכיב מסויים שלה, ובודק מה לא בסדר. אני מחפש טעויות, כשלים, בעיות, וכל סיבה אחרת שעלולה שלא לרצות את הלקוח. אני נהנה להיכנס לפרטים הקטינים, להסביר את הבעיות, ולראות לבסוף את התוצרים, יישום של התיקונים שביקשתי (או דרשתי במקרים מסויימים). מחד אני מתעסק בפן הטכני של המוצר ומאידך אני צריך להיות יצירתי, לחשוב מחוץ לקופסא ולהתעסק במגוון גדול יחסית של רכיבים ומערכות בשביל לבדוק. לכן, אני ממליץ לכל אותם אנשים שהם "כלבויניקים" עם חוש טכני, להגיע לתחום הזה. העבודה מספקת ובדרך כלל אין רגע דל.
אחרי חודשיים בהיי טק אני מרגיש שונה. בנימה מעט קומית, אני חייב לציין שהאנשים פה שפויים יותר (בהשוואה לתיירות ותעופה). אני מהנדס QA ובתפקדי החדש אני אחראי על הבטחת איכות (ולא זו לא 'אבטחת' איכות) ובדיקות תוכנה, בתחום אבטחת המידע. הרוב המכריע של צוות ה-QA והפיתוח הם אנשים שאני יכול למצוא איתם שפה משותפת ולעבוד תוך כדי ניהול מערכת יחסים נעימה. אני בהחלט מתחיל להבין מה אני עושה שם מבחינה מקצועית, ואפילו להינות מהעבודה. ועדיין לומד בלי הפסקה כמובן. והעידר הנאה ממה שאני עוסק בו היה החשש הגדול שלי, כמו גם ניוון. חשוב היה לי למצוא עבודה שאני אוהב. דיברתי על הנושא בהרחבה בפוסט שהתייחס לעבודתי הקודמת: http://galeugeneblog.blogspot.co.il/2015/08/blog-post_3.html .
מגיל צעיר התעסקתי עם מחשבים בהקשר כזה או אחר. ולא פעם נטשתי את התחום, אך תמיד לזמן קצר. איכשהו בכל תפקיד אותו עשיתי חזרתי להתעסק עם מחשב, ולא כמשתמש מתקדם גרידא אלא כמאפיין, מטמיע, טכנאי. אך אף פעם לא רציתי להיות מתכנת או טכנאי כתחום עיסוק עיקרי. עד לא מזמן היו אלה שני התחומים היחידים שהכרתי בהיי טק.
למרות שהלכה למעשה, עסקתי בבקרת איכות לא מעט זמן. בשני תפקידיי בתיירות הייתי אמון על בדיקות איכות, כתיבת דרישות ואפיון, וניהול כל תהליך בדיקות הקבלה ואפילו חלק לא מבוטל מבדיקות המערכת שנערכו למוצרי תוכנה אותם קנינו או שקלנו לקנות. התשוקה שלי לאורך רוב חיי הבוגרים הייתה עבודת בק-אופיס, שיווק, ובהמשך ניהול בתיירות. ואת השנתיים האחרונות הקדשתי בכלל לתחום התעופה.
אז איך הגעתי להיי טק פתאום? חיפשתי עבודה עם שעות שפויות כדי להציב את החיים האישיים שלי על המסלול הנכון. וגם זו דילמה לא קלה. לנושא הזה התייחסתי בפוסט אחר: http://galeugeneblog.blogspot.com/2015/08/5-9.html .
ואת זה אי אפשר למצוא בעולם התיירות, לפחות לא בתחום ההתמחות שלי, ובטח שלא בעבודה בשדה התעופה. אז נכון שיום עבודה בהיי טק הוא לא תמיד קצר, אבל אני יכול לומר בשמחה שאינו ארוך, או כאוטי כמו מה שהתרגלתי אליו. בתעופה אין סופי שבוע ואין יותר מידי ערבים פנויים, חגים, או כל חופש גנרי אחר. ניתן לצאת לחופשות בתדירות גבוהה, אבל לא קל לתזמן אותן עם חגי ישראל, עונות נוחות לטיול וחופשות של אנשים אחרים. ובתיירות אתה יכול לעבוד חלק לא מבוטל מהזמן מהבית, אבל לרוב תעבוד מצאת החמה עד שעות הערב המאוחרות.
לעומת זאת בהיי טק יש שעות עבודה מוגדרות. אני בהחלט רואה עתיד עבורי בתחום ועכשיו, אחרי חודשיים, אני גם משוכנע שאני מתאים לתחום הזה.
מה שלא הצלחתי למצוא במשך שנים בתחום הטכני, ובתחום כתיבת הקוד מצאתי בעולם הבטחת האיכות. כאן אני לוקח תוכנה, או רכיב מסויים שלה, ובודק מה לא בסדר. אני מחפש טעויות, כשלים, בעיות, וכל סיבה אחרת שעלולה שלא לרצות את הלקוח. אני נהנה להיכנס לפרטים הקטינים, להסביר את הבעיות, ולראות לבסוף את התוצרים, יישום של התיקונים שביקשתי (או דרשתי במקרים מסויימים). מחד אני מתעסק בפן הטכני של המוצר ומאידך אני צריך להיות יצירתי, לחשוב מחוץ לקופסא ולהתעסק במגוון גדול יחסית של רכיבים ומערכות בשביל לבדוק. לכן, אני ממליץ לכל אותם אנשים שהם "כלבויניקים" עם חוש טכני, להגיע לתחום הזה. העבודה מספקת ובדרך כלל אין רגע דל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה