יום שישי, 17 ביוני 2016

יומן מסע: קייב

לקייב נסעתי לא ממש בתור תייר. בתור מי שנולד בעיר, ועזב אותה בגיל מאוד צעיר, אני עדיין מרגיש משיכה חזקה למקום הזה. אף על פי כן, הרבה זמן לא הרגשתי בשל לחזור לשם. הביקור הראשון הגיע אחרי יותר מ-20 שנה של ניתוק, ב-2012. במקרה גם יצא לי להגיע לשם במהלך טורניר היורו, וכך להינות גם מאירוע ספורטיבי נחמד, ולראות את הנבחרת האהובה עליי מסיימת במקום השני.

ניתן וכדאי לטייל בעיר לבד, ללא טיול מאורגן. יש משהו מיוחד ונעים, בעיר הזו. האנשים נחמדים ומסבירי פנים. הם אמנם קרירים אך בדרך כלל יעזרו ויענו למי שישאל אותם באדיבות. באופן יחסי למדינות בריה"מ לשעבר, יש הרבה אנשים המבינים אנגלית בעיר, אך עדיין רבים מהתושבים, גם אלה המבינים את השפה, דוברים רוסית ואוקראינית בלבד. לדוברי הרוסית בינינו - אין בעיה להסתדר מבלי להבין אוקראינית. האנשים מדברים רוסית וברוב המקרים היא בשימוש רב יותר מאוקראינית, בפרט במרכז העיר.

אבל עכשיו לטיול. אחת מנקודות החוזק של קייב היא הנופים של העיר. מחד, במרכז העיר יש בניינים יפים, המאופיינים בארכיטקטורה סובייטית איכותית. כמובן שיש גם אתרים ישנים יותר, ובפרט קתדרלות פרובוסלביות מפוארות. אפשר ומומלץ לבקר בהן, גם בפנים. קחו בחשבון שבחגים יש עומס. בררו מראש והגיעו בימים לא עמוסים. מלבד החגים העיר אינה מתויירת מידי וכיף לבקר שם בקיץ ובסתיו. ניתן לטייל בעיר במשך שעות על גבי שעות מבלי לחזור לאותו מקום, ולא לחזור לאותו אתר.

אחד המקומות הנעימים ביותר לטיול הוא הרחוב הראשי - קרשיאטיק (או חרשיאטיק באוקאינית). מדובר בנוף עירוני, יפה, הרבה חנויות ומסעדות טובות, וכמובן מזכרות לא יקרות למי שרוצה. הנקודה המרכזית של הרחוב היא כיכר העצמאות (מאידן נזלז'נוסטי - באקראינית). עוד רחוב מרכזי עתיק נקרא מורד אנדרייב (אנדרייבסקי ספוסק). זהו אחד מהאזורים היפים בעיר. הרחוב היה רחוב של סוחרים לפני יותר מ-200 שנים, והיום ניתן למצוא בו מגוון ענק של מזכרות, המורד מסתיים באזור פודול ומוביל גם לגדת נהר הדנייפר.

הנופים הירוקים בעיר, מרשימים לא פחות. יש יערות רבים גם בגבולות המוניצפליים של קייב, לא כל שכן מחוץ לעיר. ובמיוחד מרשים הגן הבוטני. מומלץ מאוד לבקר גם בפארק שבצ'נקו (לא קשור לכדורגלן). באופן כללי יש פארקים יפהפיים בכל רחבי העיר.

נקודה אהובה עליי היא מוזיאון התעופה הלאומי. אוקראינה היא המדינה בה יוצר המטוס המסחרי (מטוס מטען) הגדול בהיסטוריה אן-225. אותו לא תוכלו לראות שכן הוא בשימוש פעיל, אך תוכלו לראות מגוון גדול של מטוסים ומסוקים מהעת הסובייטית. ניתן לבקר גם בתוך אחדים מהמטוסים ובמסוק אחד. למי שאוהב תעופה אתר זה הוא חובה לביקור. קחו בחשבון שחם שם ואין כמעט צל. המוזיאון נמצא רחוק ממרכז העיר, אך ניתן להגיע במונית תוך כחצי שעה עד שעה.

עוד דרך לבלות את הזמן בנעימים הוא לצאת לשייט בנהר הדנייפר. ניתן אף להגיע לחופי הנהר, להשתזף ולרחוץ בו, אך המים בחופים הסמוכים למרכז העיר לא ידועים בניקיונם. אם תשוטו לנקודה רחוקה מהבניינים במרכז תוכלו להינות מחופים נקיים יותר ומים חמימים בקיץ. שייט בסירה כמובן יעלה הרבה פחות מאשר בארץ.


זמן מומלץ לביקור בעיר הוא שבוע.

אוכל - בהמשך אפרט על המחירים למסעדות וחנויות, אך האוכל בקייב הוא תענוג צרוף. ניתן ומומלץ לאכול באחת ממסעדות הרשת "פוזטאה חאטה" (הבית השמן). ארוחה מלאה של 3 מנות ושתייה תעלה לכם פחות מנסיעה באוטובוס מנתניה לתל אביב. והאוכל טרי וטעים. האוכל האוקראיני מומלץ בחום, ולמי שלא מכיר - כדאי מאוד לנסות ורניקי במילוי תפו"א או דובדבנים. יש גם סושיות ומסעדות איטלקיות טובות, ואוכל מזרח תיכוני. מסעדות מזרחיות וטורקיות בקייב לא מומלצות שכן האיכות ביחס למה שאנחנו מכירים בארץ נמוכה.

מטבע והחלפת כסף - המטבע באוקראינה הוא גריבנה, והוא חלש יחסית בהשוואה לשקל. המשכורות באוקראינה נמוכות מאוד בהשוואה לישראל. שקל ישראלי שווה כ6.5 גריבנה. ניתן לרכוש גריבנה גם בארץ, אך שער החליפין לא משתלם. מומלץ להגיע עם דולרים לאוקראינה ולהחליפם שם, סכום קטן בשדה התעופה ואת השאר בעיר. חלפנים יש בכל פינה בעיר. לא מומלץ להגיע עם יורו, שכן היורו באוקראינה חלש יחסית.

מחירים - המחירים בחנויות על אוכל, וכן גם במסעדות נמוכים פי 3-4 מהמחירים בישראל. זה נכון לרוב המצרכים, ובפרט למזון. אך לא תמיד רלוונטי לבגדים. ניתן למצוא באוקראינה בגדים זולים מאוד, אך חשוב לבחור חנות מתאימה שכן מעיל עור טוב באורקראינה אפשר למצוא גם בעלות של 150 שקלים, וגם בעלות של 1500 שקלים, מבלי שיהיה פער משמעותי באיכות. אותו דבר נכון לגבי נעלי עור, וסדרי הגודל דומים לדוגמא הקודמת.
המחירים במסעות נמוכים בדרך כלל. המחיר במסעדת פועלים הוא 12-16 ש"ח לארוחה מלאה עם קינוח ושתייה לאדם. בבית קפה סטנדרטי ארוחה ושתייה תעלה לכ-30-40 ש"ח לאדם, ואם תרצו לצאת לדייט רומנטי לסושיה איכותית או מסעדה טובה מאוד החשבון כבר יגיע ל-70-80 ש"ח לאדם, כולל משקה אכוהולי. מחירים מאוד נוחים בהשוואה לישראל.
יש מסעדות יוקרה בהן המחירים דומים לישראל ואף יקרים יותר, אך מדובר במסעדות שמלבד תדמית ועיצוב, רמת האוכל בהן לא עולה על מסעדה ממוצעת (מלבד מקרים מיוחדים השמורים לאליטה המקומית).

ביטחון אישי ותחבורה - מדובר בעיר בטוחה בהשוואה לבירות אירופאיות טיפוסיות כמו פריז או אמסטרדם, אך עדיף לטייל בזוגות ולהיזהר מכייסים. מרכז העיר צפוף באנשים בימי הקיץ. ניתן להתנייד בבטחה במטרו, בטראם ומוניות שירות. בשעות הערב עדיף להשתמש במוניות. מחירה של מונית ממוצעת מגיע ל-10-20 שקלים, בהתאם למרחק ולאיכות התחנה. מונית טובה שתגיע תוך 10 דקות, ותיקח אתכם למרחק של 25 קילומטר, תעלה עד 25 שקלים. זהו מחיר למונית אותה תזמינו בטלפון. אל תתפסו מוניות ברחוב. אלה ממתינות לתיירים בדרך כלל, ומחיר של מונית ברחוב יגיע ל-40 שקלים ויותר, ללא שום הצדקה.

יום חמישי, 16 ביוני 2016

ציפיות שכר

נושא השכר ותיאום הציפיות, בפרט בשוק הישארלי, עולה לא פעם בדיונים בפורומים השונים. אני שומע בעיקר טענה ממועסקים בפוטנציה המדברים על כך שהמעסיק מחכה עד לשלב הראיון כדי לתאם ציפיות ולעדכן את המועמד בעניין השכר. בהרבה מבין המקרים האלה השכר הוא נמוך מהמצופה והתוצאה היא זמן מבוזבז של שני הצדדים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו, וממרומי נסיוני התעסקותי, גם כשכיר, וגם כמעסיק בעבר, להקדים תרופה למכה עבור רבים מכם, ולומר שלמרות שלמצוא עובדה טובה זה קשה, הכוח נמצא אצלכם. לעמוד על המקח בנושאי שכר זה לגיטימי. כמובן שיש מקומות עבודה בהם השכר המוצע הוא אחיד ועל כן הם לא יתגמשו. אך הדיון על ציפיות שכר צריך להתרחש בשלב הראשוני. ועל כן לגיטימי לשאול ולהתעקש לברר את זה מההתחלה.

בשלב של שיחת הלפון הראשונה חשוב לשאול כמה שיותר פרטים על המשרה. אין שום טעם להגיע לראיון לעבודה שאינכם בטוחים לגבי טיבה. כדאי לברר כמה שיותר בשלב הזה, וכך תוכלו לדעת מראש אם אינכם מתאימים, או העבודה אינה מתאימה לכם. שאלות חשובות כוללות את דרישות התפקיד, כמו גם פרטים על העבודה עצמה ועל סדר היום בחברה. חשוב גם לברר מיקום גיאוגרפי, שעות עבודה, תנאי תשלום על שעות נוספות, לילות או סופ"שים אם יש, תשלום על נסיעות וכמובן את השכר עצמו.



חשוב להדגיש, שאלת השכר לא צריכה להיות השאלה הראשונה, אך בהחלט יש מקום לברר את הנושא בתחילת התהליך. אחרי ששמעתם על המשרה, מה נדרש מכם, איפה העבודה תתבצע, והבנתם שהתפקיד עשוי להיות מעניין עבורכם, סביר בהחלט לשאול על השכר.

מקומות עבודה בהם לא יסכימו לציין את השכר מעוררים אצלי חשד. במידה והמעסיק בפוטנציה לא מוכן לתאם ציפיות שכר אתכם, זה מעיד בראש ובראשונה על כך שהוא מוכן לבזבז את הזמן שלכם, ושלו. עבורי זו נורה אדומה. במידה והשכר הוא נמוך מאוד, מועמדים שיפסלו אותו במעמד שיחת הטלפון יפסלו אותו גם בשלב הראיון כך שתרגילים כאלה נידונו לכישלון. ובשביל לחסוך את זמנם של כל המעורבים, כדאי לשני הצדדים לדבר על השכר לפני קביעת ריאיון עבודה.

אותו הדבר נכון גם לגבי מועמדים שכבר תיאמו ציפיות שכר והסכימו עליו. שמעתי לאחרונה על מקרה בו אחד המועמדים העלה בחדות את דרישת השכר שלו בשלב מאוחר של תהליך הגיוס. לאחר שבזבז את מיטב זמנו, זמנם של עובדי ועובדות מחלקת כוח האדם בחברה, ושל המנהל שהתעתד לגייס אותו. הוא הודיע שהוא דורש שכר גבוה הרבה יותר מהמוצע, לא בשלב השיחה הטלפונית אלא אחרי הריאיון. במצב כזה נוצרת תחושה לא נעימה אצל כל המעורבים, על התנהלות שהיא לא סתם מיקוח, אלא שוק זול, ואותו מועמד, שעלול לפגוש את אותם האנשים בעתיד בקריירה שלו, פשוט "שרף" את עצמו.

למעסיקים אומר גם כן: כדאי לכם לציין ציפיות שכר. הזמן שתחסכו לעצמכם לא יסולא בפז. לחלופין, חוויה שלילית של מועמד עלולה לגרום לכך שתפספסו מישהו מתאים. הרבה מועמדים שישמעו שהשכר הוא נמוך מראש, יעשו חושבים וישקלו את העבודה ברגע שיידעו את כל הפרטים. לעומת זאת מועמד שיגיע בתחושה של אי וודאות ומצב רוח פחות טוב עלול לוותר על אותה המשרה בדיוק.

בהצלחה למעסיקים ולמועסקים!